תוספות יום טוב על משנה כלים ה׳:ב׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה כלים ה׳:ב׳
2 כִּירָה, תְּחִלָּתָהּ שָׁלֹשׁ, וּשְׁיָרֶיהָ שָׁלֹשׁ, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּהּ. אֵיזֶהוּ גְמַר מְלַאכְתָּהּ, מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה, כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בְאִלְפָּס. הַכֻּפָּח, עֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שִׁעוּרוֹ כַּתַּנּוּר. עֲשָׂאוֹ לְבִשּׁוּל, שִׁעוּרוֹ כַּכִּירָה. הָאֶבֶן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר טֶפַח, וּמִן הַכִּירָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, חִבּוּר. הַיּוֹצֵא מִן הַכֻּפָּח, עֲשָׂאוֹ לַאֲפִיָּה, שִׁעוּרוֹ כַּתַּנּוּר. עֲשָׂאוֹ לְבִשּׁוּל, שִׁעוּרוֹ כַּכִּירָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא אָמְרוּ טֶפַח, אֶלָּא בֵין הַתַּנּוּר וְלַכֹּתֶל. הָיוּ שְׁנֵי תַנּוּרִין סְמוּכִים זֶה לָזֶה, נוֹתֵן לָזֶה טֶפַח וְלָזֶה טֶפַח, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:
פירוש תוספות יום טוב על משנה כלים ה׳:ב׳
2 כירה. עיין מה שכתבתי בסוף פרקין:
3 שבביצים. מהר"ם ל"ג לה. ועיין במשנה ה פ"ט דשבת:
4 שיעורו כתנור. פירש הר"ב כדי לאפות סופגנים. וכ"פ הר"ש. ויראה דה"ה לענין שיעור גובה. וחדא מתרתי נקטי ובהדיא פסק כן הרמב"ם ברפט"ו מהלכות כלים:
5 האבן היוצא מן התנור טפח כו' חבור. פי' הר"ב מפני שהוא יד לתנור. ועיין בפירוש הר"ב במשנה ד פ"ג:
6 היו שני תנורים סמוכי' זה לזה. ואבן אחת מחברן. נ"ל דאתאן לת"ק. מהר"ם: